מיחזור כימי של פלסטיק: פירוליזה, דה-פילמור ומה שביניהם

מדוע מיחזור מכני לא מספיק?

בכל מחזור התכה, שרשראות הפולימר מתקצרות והתכונות המכניות נפגעות. תערובות פולימרים וצבעים מגבילים את השימושים לתוצרים נחותים. מיחזור כימי מפרק את הפולימר לאבני הבניין — מונומרים או נפטא — ומאפשר ייצור פולימר חדש באיכות בתולית.

פירוליזה: הטכנולוגיה הבשלה ביותר

חימום פוליאולפינים ל־400–600°C ללא חמצן מניב שמן פירוליזה שניתן להזין לקרקר קיים. האתגרים ההנדסיים: כלור מ־PVC שגורם לקורוזיה, חנקן וגופרית שמרעילים קטליזטורים במורד הזרם, ומאזן אנרגיה שתלוי מאוד ברטיבות ההזנה.

דה-פילמור: אלגנטי אך בררן

פוליאסטרים כמו PET ניתנים לפירוק הידרוליטי או גליקוליטי חזרה למונומרים בתנאים מתונים יחסית. התהליך סלקטיבי ודורש הזנה נקייה יחסית — ולכן מתאים לזרמים מופרדים כמו בקבוקים, פחות לפסולת מעורבת.