דלגו לתוכן המרכזי
אנרגיה ופטרוכימיה

מימן ירוק בישראל 2026: בין הצהרות למציאות הנדסית

פרויקטי מימן ירוק מוכרזים בקצב גובר, אבל הפער בין החזון לכדאיות הכלכלית עדיין גדול. ניתוח הנדסי-כלכלי של אתגרי הייצור, האחסון והשינוע.

מאת מאיה שטרן

מהנדסת R&D, אנרגיה ירוקה

פורסם בתאריך

עודכן בתאריך

8 דקות קריאה · 345 צפיות

הבסיס: אלקטרוליזה של מים

הריאקציה הבסיסית — 2H₂O → 2H₂ + O₂ — דורשת תיאורטית 39.4 קוט"ש לק"ג מימן (HHV). אלקטרוליזרים מסחריים מסוג PEM ואלקליין פועלים בנצילות של 60–75%, כלומר 52–65 קוט"ש לק"ג בפועל.

הכלכלה הפשוטה

בעלות חשמל סולארי של 4–5 אגורות לקוט"ש, עלות האנרגיה לבדה היא 2.3–3.3 דולר לק"ג מימן — עוד לפני CAPEX של האלקטרוליזר, דחיסה ואחסון. מימן "אפור" מגז טבעי עולה כיום כמחצית מזה. הפער נסגר רק בתרחישי תמחור פחמן אגרסיביים או בנישות ללא חלופה.

הנישות ההגיוניות לישראל

במקום חזון כללי של "משק מימן", ההזדמנויות הריאליות הן נקודתיות: החלפת מימן אפור קיים בתעשייה (זיקוק, אמוניה), אגירה עונתית ארוכת טווח, ודלקים סינתטיים לתעופה. לכל אחת דרישות הנדסיות שונות מאוד של טוהר, לחץ והיקף.

תגובות (0)

אין תגובות עדיין — היו הראשונים להגיב

    יש להתחבר כדי להשתתף בדיון

    התחברות